יש לי אנרגיה לחיים

משוב ממאסטר קלאס (מרצה: דני וידיסלבסקי)

דני: נמצא איתנו עכשיו יוגב ברדוגו, שהייתה לי זכות ענקית, ענקית, ענקית, שיהיה האורח שלנו היום במאסטר קלאס.
 
המשתתפים יצאו בעננים, נשארו בערך שעה וחצי מעבר למתוכנן. פשוט לא יכלו לעזוב אותו, ואני יכול להבין אותם.
 
ויוגב, רציתי לשאול את החוויה שלך, איך היה לך.
 
יוגב: אדירה. אני חושב שמה שצריכים להבין ולהכיר בו זה שאנשים שנותנים השראה ומעבירים את הסדנאות האלה - למה אנחנו מכורים לזה? כי אנחנו מקבלים את אותו סיפוק בחזרה בזמן אמת.
 
אז כשראיתי את העיניים ואת הלב ואת הבכי ואת התגובות - זה מה שנותן לנו עוד כוח. אנשים אומרים לי, ʹמאיפה הכוח הזה?ʹ זה הדדי.
 
דני: תשמע, זה מדהים. יש פה אנשים שאני חושב שפרקו מטענים של כל החיים, דברים שהם סוחבים עם עצמם. אחת שאבא שלה נפטר, אחרת עם עסק משפחתי שנפל עליה גם כן סיפור דומה.
 
כאילו, מה ששיתפת ואיך שתקשרת - אני חושב שזה נגע בכל אחד בנקודות שלו לאורך החיים.
 
ורציתי לשאול. אתה יודע, אתה אחרי מחנה של כמעט במצטבר...
 
יוגב: חמישים ושבע יום.
 
דני: בית חולים, הפנינג לתוך הלילה במחנה, לילה לבן עם החניכים. איך אתה עושה את זה?
 
יוגב: לא יודע. שוב, אני חושב שזו גנטיקה. אני כל הזמן, מאז שהייתי ילד קטן, היו צריכים לשים לי נר להרגיע אותי. כל הזמן הייתי רץ, רץ, רץ. יש לי אנרגיה, אני מתפרץ.
 
אני מרגיש השנה... וזה לא נכון לחיות ככה כי תמיד אני קורס פעם בשנה. זה מפריע לי לעשות דברים. כשאני נרדם אני...
 
דני: הפרעה.
 
יוגב: כן, אז יש לי פשוט אנרגיה לחיים.
 
דני: תשמע, קודם כל, אני מזדהה איתך. יש לי בעיה דומה.
 
עכשיו, מה הכי אהבת בלראות פה, באמת, עשרות בעלי עסקים, ואיך אתה יכול להשוות אותם לקהל האמריקאי או במקומות אחרים שאתה נמצא?
 
יוגב: אני שמחתי לראות קבוצה של מעל 30-40 ישראלים עם ראש כזה פתוח, כי בדרך כלל כישראלים אנחנו אוכלים אחד את השני, ואנחנו כל הזמן בספק, ובצדק, כי לא כזה קל... לא לעבוד עלינו, אבל להרשים אותנו. אז זה מה שהרגשתי.
 
אנשים חכמים, נבונים, שבאו ללמוד. אנשים בגיל הזה עם מחברות ועטים כאילו הם באו לכיתה. והם לא מתביישים ואפילו מתגאים לקחת עצה מילד יותר צעיר.
 
אז היה לי כיף לראות את הראש הפתוח, כי זה מה שגורם לכל הדבר הזה לעבוד אצלי בחברה.
 
אני חושב שזה מה שעשה את השעה הזאת לשעה שאנשים שידברו עליה המון זמן. לא בגללי, אלא בגללנו. ʺלב פתוח - ראש פתוחʺ שהיה פה.
 
דני: שמע, זה מדהים.
 
דרך אגב, היו בערך, אני חושב, משהו כמו שישים שחשוב שתבין, תותחים גדולים, מרוויחים הרים של כסף. באמת היה תענוג לראות איך הם לומדים ממך ושותים כל מילה שאתה אומר. היו צריכים כל הזמן אספקת דפים נוספת.
 
יוגב: אנשים פה באו למצוא את עצמם ולשפר את עצמם, זה הכיף של החיים אני חושב. זו אבולוציה, גם אנשים צריכים להמשיך לגדול. אז כשראיתי אישה בת 45 שגם בגיל כבר יותר מבוגר... זה מדהים כי אנחנו אף פעם לא מפסיקים לגדול. אז זה היה מגניב לראות...
 
יש לי אובססיה לגדילה, וכולם רצו לגדול, רצו להשתפר. כל אחד פה רצה להשתפר, וזה מגניב כי בדרך כלל במחנות... לא בדרך כלל, לפעמים במחנות - ואני אסיים עם זה - צריך להדליק את הילדים ולהניע אותם ולעקוב. פה כולם כבר היו מוכנים, כולם יוזמים.
 
דני: אבחנה מדהימה, מדהימה, מדהימה.
 
ומשהו שרציתי להגיד לך בזמן הראיון, אני רוצה להגיד לך עכשיו.
 
יש שלושה אנשים שראיתי או שמעתי עליהם אי פעם, שכל הזמן נותנים מאה אחוז בכל רגע נתון.
 
אחד זה מייקל גʹורדן, שכל אימון זה היה כמו משחק שבע בגמר הפלייאוף. הכל נתן הכל, הכל, הכל, הכי חזק כל הזמן. שתיים, השותף שלי בארהʺב. ושלוש, זה אתה.
 
יוגב: וואו.
 
דני: שבכל רגע נתון אתה פשוט נוכח ברגע, ופשוט נותן את כולך ואת כל מה שיש, בלי לחסוך, בלי לשמור אנרגיה, בלי כלום, וזה פשוט ריגש אותי בטירוף.
 
יוגב: תודה רבה.